תודה שהשמעתן אותי ונלחמתן את מאבקי
01 אפר, 2021
לפני ארבע שנים
התחילה הפרידה.
הגעתי לפגישה איתך
אמא לשלושה קטנטנים
מיואשת, רצוצה, מבוהלת
רועדת, מפוחדת מהצל של עצמי
ובעיקר מצילו שלו
כל מילה שנכתבה על ידו
צורבת את נשמתי
כל משפט שלו, שולח אותי למיטה לשלושה ימים
מוכנה לעשות הכל רק לא לעמוד מולו.
מרגישה שאני כלום ושום דבר
אלו היו ארבע שנים קשות
צללתי לתהומות עמוקים
פגשתי פחדים שאיימו להכחיד אותי
וקול אחד חלוש חלוש שאת דיברת אותו בשבילי
קם וצעק- אני כאן, אני קיימת, אני רואה אותי
על שתי רגליים רועדות מפחד
קמתי ואמרתי די!
די לאלימות רגשית
די לאלימות כלכלית
די להקטנה ולצימצום
די לשקרים
את ולימור הייתן שם
לתמוך את התהליך
לומר את מה שעדיין לא יכולתי!
לרקוע את מה שעדיין שיתק אותי !
לזעוק את האילמות שאחזה בי!
ארבע שנים שבהן גדלתי
להיות האישה שאני היום
מרגישה שבגירושים
לא רבנו על כסף
רבנו על מקום בעולם
לא רבנו על מזונות ודירה
רבנו על להראות ולקבל הכרה
ביום רביעי הגיע פסק דין
שרעדתי ממנו כל כך הרבה חדשים.
יומיים לפני חגגנו לילדה 6 במועדון דיירים עם כל בנות הגן
זו הייתה פעם ראשונה שהרגשתי שכל ההתנהלות שלי מולו
מגיעה ממקום חדש. ניהלתי את זה ביד רמה, באסרטיביות, ברורה וחדה מולו.
בדיעבד זה הרגיש כמו מבחן מסכם לארבע השנים האחרונות
אני לא מפחדת ממנו יותר!
מהמורה הגדול שהוא עבורי,
צמח קולי
התייצבה עמידתי
ניצחתי
קודם כל את האילמות שלי
את הביטול העצמי
את ההעלמות שלי
היום ניצחתי
וזכיתי בהכרה של הסיפור שלי
אני רוצה לומר לך תודה
שהיית שם חדה ומקצוענית
גם להראות לי שאין שם בצד השני מישהו שפניו לשלום
כדי שאקום לצעוד את הדרך ממנה פחדתי מכל.
אני רוצה להודות ללימור
על היסודיות, האכפתיות, על הזמינות.
תודה שהשמעתן אותי
ונלחמתן את מאבקי
הלוואי וזה באמת הסוף
ולא תחנה בדרך למחוזי
תודה רות
🙏❤️