[contact-form-7 id="5994" title="הרשמה לרשימת תפוצה"]
ייצגנו אב שבתו הקטינה בת השמונה נחטפה לרוסיה על ידי סבתה בסיוע של האם, ללא הסכמתו וללא ידיעתו. הקטינה הייתה במשמורת האם, ונשלחה לפנימייה סגורה. האב ניסה לצור
פסיקת בית המשפט לענייני משפחה בת"א לחיוב התובעת במחצית יתרת המשכנתא בניגוד לבקשת הנתבע לתשלום 20% בלבד ולאחר חלוקת התמורה תלה"מ
נדחתה בקשתה של אם לפסיקת מזונות זמניים וזאת בשל נסיבותיו החריגות של המקרה בו הבת האמצעית מתוך שלושת ילדי הצדדים נמנתה על התינוקות שנפגעו בפרשת רמדיה, וכפועל יוצא מכך
הצלחנו להביא לדחיית תובענת אב לעריכת בדיקת רקמות ל-7 ילדיו תוך חיובו בהוצאות משפט גבוהות.
החלטה שדחתה את בקשת הבעל להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם. למרות שאין חולק כי אחת הילדות הגיעה לבגרות פסקה השופטת מימון כי לא הוכחה טענת הבעל שההסכם נועד להיות זמני ולכן סירבה
החלטה שקיבלה את בקשתנו למזונות זמניים הן לאישה והן לשלושה קטינים. ביהמ"ש פסק כי הבעל מסתיר מידע, כי לא צירף את מלוא המסמכים הנדרשים וכי הודה כי לא כל הכנסותיו מדווחות.
במסגרת תביעה שהגיש אב לבדיקת אבהותו ל-7 ילדיו, הראינו כי מדובר בניסיון ציני של האב התובע להתחמק מתשלום דמי מזונות עבור הילדים. השופט חייב את התובע בתשלום הוצאות משפט